© 2019 by the Vaad Merkazi Israel

  • Facebook Social Icon

נכסי הקהילה וועדת נכסים

קצת היסטוריה

עקב המאורעות הקשים על היהודים במשהד, חרף הביסוס הכלכלי של המשפחות היהודיות שם שבגין כך עזבו מרביתם את שכונת הגטו "עייד גאה" ועברו לשכונה המשגשגת "ג'נט", החלו היהודים החל מהמאה העשרים לעזוב את העיר. תחילה הגיעו "המשהדים היהודים" לטהראן הבירה והשתכנו בחצרות עם ריבוי הדיירים (כגון חצר אק'א משאלה וכדומה) ובהמשך רכשו בתים פרטיים בטהראן לרבות בצפון העיר העשירה.

חלק מהיהודים שעזבו את משהד, העדיפו לעזוב את איראן ועברו להמבורג (גרמניה), לונדון (אנגליה), מילאנו (איטליה), ניו יורק (ארה"ב) וישראל.

היהודים שהגיעו לארץ, נקלטו רובם בירושלים (חלקם עברו עם הזמן לערים אחרות) וחלקם בערים כגון בני ברק, ת"א, חולון, ועוד.

נכבדי ועשירי הקהילה, רכשו חצרות בירושלים ואפשרו ליהודי משהד שעלו בחוסר כל לדור בהם. בין החצרות הללו ניתן לציין את החצר האג'י אדוניה הכהן ואת החצר האג'י יחזקאל לוי ואת החצר של סרחסים שהגיעו מעיר סרחס (סרחסי הא) ועוד.

עד אמצע המאה העשרים, עזבו אחרוני היהודים את משהד וחלקם הגדול נקלט בישראל.

יהודי משהד בישראל הקימו וועדי פעולה לרבות הוועד המרכזי לקהילת אנוסי משהד, מנגנוני סיוע לעולים ממשהד, בתי כנסת, ועוד. עקב אדיקותם הדתית של העולים ממשהד (בשונה מיהודי משהד שגרו מספר שנים בטהראן), בחרו דווקא לגור בשכונה הבוכרית הדתית בירושלים.

בהמשך נרכשו בתים וחצרות נוספים בירושלים, הן ע"י וועד הקהילה והן ע"י נכבדי ועשירי הקהילה, ביניהם חצר עזיזוליוף, חצר אמינוף, בתים ברחוב אברהם תלמודי וברחוב רבנו גרשום ועוד.

גם היהודים שהגיעו למרכז הארץ רכשו ואו הקימו נכסים , לרבות בתי כנסת ובתים . כך נרכש והוקם נכס ונבנה בית כנסת שבזי בשכונת נווה צדק בתל אביב , בית אימהות בשכונת נווה צדק בתל אביב , ועוד .

בתי כנסת של הקהילה הוקמו גם בבני ברק, בהרצליה, בשכונת שפירא בתל אביב, בשכונת התקווה בתל אביב ועוד.

עם סגירת בית כנסת שבזי בתל אביב עקב צו סגירה של מהנדס העיר, התושבים המשהדיים בתל אביב נרתמו למצווה ורכשו את אולמי נורדאו והקימו את בית כנסת בית אל בצפון ת"א.

בסוף שנות השמונים, החליט הוועד המרכזי בישראל בשיתוף עם ראשי הקהילה המשהדית בחו"ל (ניו יורק / מילנו / לונדון / המבורג) לבנות בית אבות מכובד לקהילה במקום בית אימהות שבשכונת נווה צדק. לצורך כך, כל קהילה בחמשת המדינות הללו נדרש להביא מימון חלקי וכך נרכש הנכס בהרצליה פיתוח וכך הוקם ברוב פאר בית אבות של הקהילה שם (1992).

גיוס המימון בישראל התאפשר בעיקר ממכירת נכסים רבים, ביניהם בתים וחצרות בירושלים ובתי אימהות (מספר חלקות) בשכונת נווה צדק בתל אביב.

בשל הזמן הרב שעבר מאז רכישת הנכסים בירושלים והעובדה שחלק מהרוכשים הלכו לעולמם ומאידך פלשו לחלקם דיירים שונים , נותרו בעיות משפטיות, כגון חצר סרחסיהא שלאחר משפט ארוך שניהל הוועד המרכזי ביחד עם וועד ירושלים בבית דין העליון , נרשמה סופית על שם הקהילה / הוועד המרכזי. נותרו עדיין חצרות ובתים שמעולם לא נמכרו ומאידך לא הגיעו לידי הוועד המרכזי.

והיום

כיום, נכסי הקהילה בישראל כוללים בעיקר בתי כנסת, בחלקם נרשמו ע"ש הוועד המרכזי ובחלקם ע"ש משפחות מייסדות, וכן בית אבות של הקהילה. כן הוקמו אתרים על שם הקהילה, ביניהם אתרים ויערות של קרן הקיימת לישראל, חלקות בבתי עלמין (לרבות החלקה בהר הזיתים וחלקות משהדיות בבתי עלמין ברחבי הארץ), ועוד.

אתרים נוספים של הקהילה

1. יער ירושלים - חניון משהד

2. יער ברמות נפתלי

3. חורש בגבעה השחומית - רמות נפתלי

4. רחוב אנוסי משהד בירושלים

5. רחוב אנוסי משהד ת"א

6. אתר בית אימהות הישן בנווה צדק