© 2019 by the Vaad Merkazi Israel

  • Facebook Social Icon

העיר משהד

 

משהד היא עיר מרכזית וגדולה בחבל חוראסאן בצפון איראן ומהווה העיר השניה בגודלה באיראן ומעריה החשובים.

משהד ממוקמת בצפון איראן ומהווה מרכז החבל חוראסאן הכוללת גם את הערים נישאבור, טוס, קלאת ועוד.

חשיבותה הדתית נובעת מקברו של האימאם עלי רזא בן מוסא בן ג'עפר , האימאם השמיני של השיעים  הקבור בה (המכונה אימאם רזא) ולאתר קבורתו מיוחס קדושה רבה ואתר מקודש ביותר לשיעים בעולם ושיעים מכל העולם מקיימים בה מצוות עליה ברגל לקברו ונוהגים לשטוח על קברו את בקשותיהם ולטענתם גם נענים מיד. 

 

לאחר עליית האיסלאם, העיר משהד הפכה למרכז שיעי וכיום היא מהווה מקום המקודש ביותר לשיעים בעולם. בעיר זו קבור אימאם ריזא- האימאם השמיני של המוסלמים השיעים. כיום גרים בעיר זו 2.5 מיליון תושבים.

הגעת היהודים למשהד מיוחסת לתקופת עליית המלך נאדר ( נאדר שאה ) לשלטון באיראן .

בשנת 1737, עוד בטרום מלוכה (תקופת שלטון שאה עבאס השלישי בשושלת ספוייה), נאדר שהיה רמטכ"ל צבא איראן,  הזמין כ- 40 משפחות יהודיות מקזוין להגיע לקלאת על מנת לשמור על גנזי השלטון. זאת בשל העובדה שהעריך את נאמנות ומקצועיות היהודים ומאידך עקב היותו סוני חשש מעליית כוחם של השיעים באיראן ומהתחזקות בסיס האיסלאם השיעי באיראן ומאפשרות של הפיכה אפשרית נגדו.

היהודים נקלטו בעיר לאחר חבלי לידה לא קלים בעיקר עקב הסביבה העויינת השיעית הקנאית.

 

 

רבני הקהילה

 

לזכות הקהילה היהודית במשהד, עמדו רבנים שמרביתם מבני הקהילה המשהדית, אשר יצרו את גרעין הרבנות בקהילת משהד והעבירו אותו כמורשת מאבות לבנים ולזכותם ניתן לייחס את שרידות קהילתנו מול האיום היום יומי של ההתבוללות הכפויה. רבנים אלה עמדו בפרץ מול האיום הכללי ולעיתים מול האיום האישי כלפיהם, ובלבד שיצליחו להציל את הקהילה מהסכנות האורבות לה.

רבים מבין הרבנים גם התעלו ולמדו תורת הקבלה ואליהם מיוחסים מופתים רבים והצלת בני הקהילה מסכנות שונות.

 

פגיעה ביהודים ואינוס יהדות משהד

 

עם התבססות היהודים בעיר ועליית מימדי החיכוך בין התושבים המוסלמים ליהודים ומאידך עם התבססות כלכלית של היהודים בעיר, החלה לנשוב  רוח שונה של שנאה ליהדות וליהודים שהלכה והתגברה ולא פעם יצאה מכלל שליטה והתפתחה בהמשך לעלילה ועליהום כלפי היהודים. במהלך הפוגרומים שנגררו עקב המקרים הנ"ל , נרצחו יהודים רבים ובתיהם ורכושם של היהודים הפכו לביזה על ידי ההמון המוסת ואו הועלו באש. היהודים נדרשו להמיר את דתם ולהתאסלם. היהודים באין בררו החליטו להתאסלם כלפי חוץ בכדי לרצות את המוסלמים ואילו בסתר הוחל בארגון מסגרות מאורגנות לשמירה על הדת היהודית בסתר. היהודים מלו את ילדיהם, התפללו, הקימו בתי כנסת במסתור, אירגנו מאכל כשר ובשר כשר ושחיטה כשרה ועוד. במטרה להסוות את שמירת הדת היהודית, הגיעו להתפלל במסגדי המוסלמים, רכשו בשר טרף של המוסלמים באיטליזים שלהם (שמיד לאחר מכן הושלך לבעלי חיים) והחלו בלימוד תורה ומצוות בחדרי חדרים.

 

שיאי המאורעות

 

ב- 1839 אונסו יהודי משהד לקבל את האיסלאם. מרבית היהודים בעיר החליטו לקבל על עצמם את הדת איסלאם כלפי חוץ ולשמור בסתר על יהדותם  וכך קהילה שלמה נכנסת למחתרת ארוכה למשך כ- 100 שנים. מאורע נוסף ארע בשנת 1946 עם עלילת דם כלפי היהודים שהיתה מלווה ביציאת היהודים ממשהד.

 

עזיבת משהד

 

החל מהמאה העשרים החלה יציאת היהודים ממשהד. בחלקם היהודים יצאו עם עולי הרגל המוסלמים למכה ולקרבלא ומשם דרך ערב הסעודית ועיראק ולבנון עלו לארץ והתיישבו בה. החל משנת 1946, התגברה נהירת יהודי משהד לעבר טהראן הבירה. כמובן גם במסגרת המעבר הזה, חלק מיהודי משהד הגיעו לישראל (מרביתם נקלטו בירושלים, בשכונת הבוכרים).

היציאה ההמונית של היהודית ממשהד היתה בין השנים 1949-1952 .

 

קהילת משהד בארץ ובעולם

 

עם השנים, הורחב מעגל הפיזור של בני קהילתנו והתרחב מלבד הקהילות הראשונות (לונדון, בומבאי) גם למילנו (איטליה), רומא (איטליה), המבורג (גרמניה), ניו יורק (ארה"ב) ועוד.

עפ"י הערכה, חיים כיום כ- 15 אלף איש מבני הקהילה לאנוסי משהד בארץ ובעולם (מחציתם בארץ).

הפיזור הינו על פי ההערכה, כ- 10000 איש בישראל, 5000 בניו יורק, 1000 במילנו, 500 בלונדון, והיתר באיראן, גרמניה וכו'.

הקהילות הגדולות של יהדות משהד בעולם, מאורגנות באיגודים ובועדים ועם מוסדות חברה ומנהל ורווחה.

הועד המאורגן ביותר כיום הינו ועד הקהילה בניו יורק. ועד זה גובה תרומות מאנשי הקהילה בניו יורק למימוש משימותיו ולניהול תקין של מוסדותיו. מרבית התקציב בא ממגביות הנערכות בין אנשי הקהילה.

ועד הקהילה בני יורק מנהל כיום תקציב בהיקף של מיליוני דולרים לניהול מוסדות הועדים והקהילה היהודית המשהדית בניו יורק וכן שולח תרומות לא מבוטלות לגורמי ציבור וממשל בישראל ולועד המרכזי של קהילת אנוסי משהד בישראל, לרבות לתמיכה בנזקקים מבני הקהילה בארץ וכן לסיוע במלגות לסטודנטים מבני הקהילה הלומדים לקראת תואר על תיכוני ואקדמאי בארץ.

 

קליטת יהודי משהד בישראל

 

היהודים ממשהד שעלו לארץ, נקלטו בחלקם במחנות העולים ובמעברות ואילו בעלי היכולת רכשו להם נכסים ואדמות ובתים בעיקר בירושלים. מרבית יהדות משהד נקלטה בסוף התהליך בירושלים, מרביתם בשכונת הבוכרים.

החל משנות ה- 30 למאה ה- 20, החלו התושבים המשהדיים של ירושלים לעבור לערים נוספות בארץ, ביניהם בני ברק, תל אביב והרצליה ובהמשך גם לחולון והקימו בהם ריכוזים משהדיים עם מוסדות דת הנחוצות כגון בתי כנסת ועוד.

 

קהילת יהודים אנוסי משהד בישראל, החלו את ימיהם הראשונים בארץ בצנע כפי שאפיין את כל האוכלוסייה היהודית באותם הימים. עם השנים, התפתחו ביניהם חיי קהילה עם סיוע הדדי. הקהילה עם השנים התפזרה בארץ והקימה מוסדות וועד כללי. הוקמו בתי כנסת רבים בבני ברק, שכונת שבזי בתל אביב, קרית שלום, שכונת שפירא, ת"א צפון, חולון, הרצליה ועוד .

עם התגברות גלי העליה של יהדות משהד לישראל (לרבות לאחר המהפכה האיסלאמית באיראן בשנת 1979), התרחבו בתי כנסת של הקהילה הן מספרית והן הרחבה פיסית והפכו למעשה גם למרכזי תרבות וקשר בין בני הקהילה בארץ (ובעולם).

 

 

הועד המרכזי לקהילת אנוסי משהד בישראל

 

בשנת 1940 הוקם לראשונה ועד יהודי משהד בישראל שעודד את צעירי העדה המשהדית להתגייס לפלמ"ח וללח"י ולהגנה וכך רבים מבני הקהילה המשהדית בישראל שרתו בארגונים הנ"ל ובהמשך בצה"ל ומיותר לציין שרבים וטובים מהם גם נפלו על הגנת המולדת.

 

הועד המרכזי של אנוסי משהד בישראל, הקים ועדי פעולה ונרתם לסייע לבני הקהילה שזקוקים לעזרה.

 

פעילויות הועד הכללי לאנוסי משהד הן בכל תחומי סיוע לאוכלוסייה המשהדית באר , לרבות סיוע למיעוטי יכולת הן בתרומות בחגים (פעמיים בשנה לפני פסח ולפני ראש השנה) והן ברמה חודשית (כולל הזרמת כספים לחשבונות אישיים בבנקים למיעוטי היכולת) והן במלגות לסטודנטים מבני הקהילה (מלגות אלו מקיפות כיום סיוע לכ- 500 סטודנטים בארץ), קופת הלוואות לעזרה הדדית, פעילות לנשות הקהילה, פעילות לצעירי הקהילה כולל תכנית שנתית לבילוי לפנויים ופנויות מבני הקהילה (במסגרתן זכו עד כה עשרות זוגות להכיר את בני זוגם ולהקים בית נאמן בישראל) ועוד.

במסגרת הקהילה פועלים גם נדיבים רבים המחלקים מזון חם לנצרכים וסיוע לחתנים וכלות מבתים מעוטי יכולת ועוד.

נציגי הועד המרכזי לאנוסי משהד בישראל נבחרים בבחירות אחת לארבע שנים. בצד הועד המרכזי פועלת גם  ועדת ביקורת הנבחרת אחת לארבע שנים ובצמוד לבחירות לועד המרכזי.

לאחרונה ועם ריבוי ופיזור גופים ומוסדות ומשפחות מבני הקהילה, הוכן ספר טלפונים מהודר בעברית והופץ בין ריכוזי האוכלוסיה המשהדית שיקל על קשר בין בני הקהילה ובין המוסדות ברחבי הארץ.

מרבית מתקציב הפעולה של הועד הכללי בארץ הינה כאמור מתרומת אחינו בגולה (בעיקר נדיבים והועד הכללי בארה"ב – ניו יורק) ובחלקה מבתי כנסת ומנדיבים אחרים בארץ.

בארץ , ריכוזי אוכלוסין של קהילת אנוסי משהד כוללים למעשה את כל רחבי הארץ. עיקר הריכוז הינו באיזור תל אביב , בני ברק , ירושלים , וחולון.

 

הועד המרכזי מפעיל את אתר קהילת משהד ובו דיווחים והודעות וחדשות לאנשי הקהילה.

דבר היו"ר

מר יעקב אברהמי